הוא היה סתם אחד. תמיד היה סתמי במקצת והחיים עשו אותו עוד
יותר סתמי. הכל אצלו היה איכשהו דהוי יותר מהרגיל. מעולם לא
היו לו קווי אופי שראוי להתעכב עליהם, משהו מיוחד להגיד,
שאיפות, שנאות או תאוות ראויות-לציון. מין טיפוס שנועד לעבוד
ב"אגד", מה שבאמת עשה. הוא השתייך לקטגוריה נדירה, למעשה, של
אנשים: אלו שהם ממוצעים יותר מן הממוצע. הוא היה סתמי יותר מן
הרגיל וזה יצר בעיה: לא היה לו מה להציע לאישה, למעט הירודות
והנואשות ביותר. בשביל אלו לא היה כדאי להתאמץ וממילא לא נטה
במיוחד להתאמץ. הוא לא התחתן. ליתר-דיוק, לא היה לו עם מי
להזדווג. לא ניכר בו שהדבר הזה הציק לו. יצר-המין שלו לא היה
תובעני במיוחד. הוא אכל וחרבן, קם בבוקר לעבודה וחזר ממנה
בערב. זה כל מה שהיה וזה כל מה שהיה צריך להיות.
אלא שהעניינים הם מוזרים, לפעמים מוזרים מאד. חייו עמדו לקבל
תפנית, כמו שאומרים. למעשה, עמד להיעשות איש מפורסם. ככה זה.

היא היתה סיפור שונה לחלוטין. כולה תאוות בהמיות, ריריות,
לוהטות. ההיפותלמוס שלה היה תוספתן דלוק ומפריש המשתלשל מן
המוח. היא רצתה כסף, עכשיו, מייד. הרבה כסף, המון המון כסף. עד
אז כבר הספיקה להחליף כמה בעלים ובועלים ולהתפלש באינספור
עבירות פליליות קטנות: גניבות, זיופי המחאות, התחזות. עבדה כמה
שנים כזונה אי-שם בחו"ל. הסתבכה בכל מה שניתן להסתבך ונמלטה
איכשהו חזרה לארץ. כאן נולד מייד צורך דחוף (כל הצרכים שלה היו
דחופים ומיידיים): למצוא בעל חדש, כמקור הכנסה.

מישהו שהכיר את שניהם, רצה לעשות מצווה. הוא ראה אותו בעניו
והחליט לסדר לו אישה. גבר צריך אישה, חשב אותו מישהו. הוא צריך
להתחתן, משפחה, ילדים. הוא הפגיש אותם זה עם זו. אדון סתמי לא
נקט שום צעד, אבל היא נטלה את היוזמה במהירות וסגרה עניין תוך
זמן קצר. היתה לו משכורת שהיא נזקקה לה. חוץ מזה, כבר נרקמה
אצלה תוכנית להגדלת הרווחים: היא תעשה פוליסת ביטוח חיים על
שמו ולאחר מכן תרצח אותו.
קשה לדעת אם חשד במשהו. הוא לא היה נבון במיוחד ועוד פחות מזה
סקרן. אפילו היה מגלה את כוונותיה, ספק אם היה נאבק הרבה על
חייו. הוא היה יכול להמשיך לנהוג באוטובוס עד שגופו יתבלה
ובעיות בריאות יעשו את העבודה, או להניח לה לחסל אותו במהירות.
לך תדע מה עדיף.
אחרי שביררה בחברת הביטוח מיהו המוטב היחיד במקרה של מות מבוטח
חשוך-ילדים ונשוי, ניגשה למלאכה. היא השקתה אותו סמי הרדמה,
הכניסה אותו למכונית המשפחתית ודרדרה אותה לאגם באחד הפארקים.
תאונה מצערת שהביאה לטביעה, קורה.
המשטרה לא התקשתה לתפוס אותה. היא היתה ערמומית, אבל מטומטמת.
השאירה עקבות ברורים בכל מקום. כרגיל, אצה לה הדרך. כדי לבצע
דבר כזה מבלי להתפס צריך לתכנן ביסודיות רבה, צריך סבלנות,
איפוק, אמצעים כספיים. צריך גם להיות מסוגל להמנע מלרצוח. אצלה
הכל היה בהול מדי.
אז היא הלכה לכלא והוא להיכן שכולם הולכים בסוף. שניהם הסכימו
שהחיים לא שוים שום-דבר.