לפעמים אני יושבת ומסתכלת על אחרים,
משנה אותם כדי שיראו כמוך.
מיישרת את האף, מבהירה את העיניים,
מוסיפה את הניצוץ במבט, את הקמטים ליד העיניים כשאתה
מחייך באמת.
ואז
אני עוצמת עיניים, ונזכרת איך זה לגעת בשיער שלך, בפנים.
ואז
אני עצובה.
ואז
לוקחת איזשהי יד של מישהו, הופכת אותה ליד שלך, ומתנחמת
בה....
אהההה. חצי נחמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.