הים נגמר
בנקודה בה הכל מתחיל
הכחול צבע אותו
והסתיר מאיתנו את הפגמים
ראינו אותו
כמו שרצינו לראות את עצמנו
הגברים ירדו אל החוף
והשיטו את הסירה
את רצית אותם
ונשארת אתי
כותב על נייר מקומט
זמן בשבועות ודקות
לא היה לנו מושג
לאן נעלמו המלאכים
הבקבוקים ששתינו, התנפצו בקול
כל רסיס, דקר אותנו היטב
והים
הוא נשאר כחול
סיפור שמספרים לילדים קטנים
אנחנו היינו מוכנים, לבלוע הכל
את כתבת אותו, כמו שזכרת
ואני מחקתי ממנו, את השורות השגויות
נשארנו רק שנינו על החוף
מתרפקים, על החלקים שהתפרקו מאיתנו
ואת הבטת על הגברים, חוזרים אל החוף
רצית אותם
ונשארת איתי, גם שהיה מאוחר
החזרתי אותך הביתה
היינו עייפים
צמאים לאהבה, שלא ביקשה דבר
את אמרת
שאנחנו מסוגלים, להכיל את כל הכאב
אבל היה מאוחר מדי בשביל זה
הים נגמר
ואנחנו המשכנו לבד
לא ידענו, מה נקודת הסוף שלנו
רק תיארנו לעצמנו
כמה רחוק היא תהיה. |