מניח את הדגל בצד החדר
הספרים בערימה אחת
עושים תחרות בינם לבין עצמם
מי צובר יותר אבק
החולצות הישנות, נקרעות מעצמן
השירים במגירה, מעלים חלודה
ואני מביט במראה
פנים שותקות, זיפי זקן חדשים
מבליט את הכרס ושואל את עצמי
איך הפכתי לחזיר קפיטליסט
יש בקבוק וויסקי, שתים-עשרה שנים, על השידה
כרטיסי טיסה בארנק
והמחשב מריץ תמונות
כל אחד מתמכר לפורנוגרפיה שלו
אומרים שהמהפכה נגמרה
אלו רק המהפכנים שעדיין רצים על ההרים
מספרים, שהמהפכה הפסידה
ואנחנו חגגנו ניצחונות דמיוניים
לא פותח את הדלת, לא מוציא את הראש מהחלון
לא אכפת לי, איך הילד השכן
הלך לישון בלילה
המחיר ידוע, כל אחד צריך לשלם
משיל מעלי את הבגדים
ונכנס למיטה בלי מילים
יודע כעת, שמזמן אני לא שם
עכשיו אני חזיר קפיטליסט
ולא מעניין אותי
מי מוביל את העדר
ומתי החומות נופלות
כל עוד תג המחיר ידוע, ויש מי שמשלם
אני זוכר את כל הגיבורים
רצים באי סדר מוחלט
עולים על הגדרות, ושוברים את החומה
אני זוכר, איך הם שרפו את השטרות
כמו היו עגל הזהב
ואחר כך, שרפו את החיים
אני מכיר את הטיפוסים, מכיר את הפנים
יום אחד, גם הם יוכלו להודות
שהם כמוני
חזיר קפיטליסט
דוהרים במכוניות מנהלים
ולא מבחינים, בילד הקטן
שמבקש לדעת
האם המהפכה נגמרה
או שמא זו רק הפסקת פרסומות
הו, כמה טוב להיות חזיר קפיטליסט.