נגיעה שלך תוחמת אותי בגבולות ידיך,
בקצב מתגבר עולה הרצון להיות שלך
ומעלינו מאיימת טיפת יין עתיק,
שיכורה אני אל מול עניך הצוחקות
ליטוף שלך מותיר אותנו לבד נגד כל היקום,
בקצב השתיקות מזדחלת עד אליך בחושך
דמעות שוטפות את שדות עיני,
מסנוורות את הפנטזיה שיצרנו לנו
נשיקת בוקר שלך ואני מתפכחת
בקצב עלות החמה נחשפת אט אט
בורחת מעצמי למקומות הגיוניים
אוי שיר עצוב שלי, לא אהיה איתך לעולמים
כעת אתה עוטף את הצלילים בתוך תיבות קטנות,
מתוך רצון לשמור אותי איתך
וטוב לי כלכך יקירי להיות שלך,
אשמור אותך עימי עד עלות השחר. |