אני לא מאמין שאני שוב כאן
באתר הזה, שחשבתי שהשארתי בו כל רגע אפשרי
אבל הנה אני כאן, חוזר שוב לאותו המקום, לאותה התחושה...
לא, בעצם לא לאותה התחושה בדיוק, למשהו עמוק יותר
מצד אחד שוב אכזבה ומצד שני, רצון להמשיך(?!)
או שמא פשוט לקרוס...

לא חשבתי שאזכה שוב לאהוב כמו שאהבתי, אבל אתם
יודעים איך זה באהבה זה בא לבד מבלי לדעת מתי ומאיפה
וגם לי זה קרה, וכך פגשתי אותה, הבחורה ששינתה את חיי
שגרמה לי להאמין באהבה מחדש ובזכות לאהוב!

אז למה דווקא היא שהכל הלך איתה כל כך מושלם, בלי ריבים
בלי עצבים, רק אהבה טהורה, למה איתה.. זה היה חייב להיגמר
בצורה כזו מהירה וחסרת תכלית? למה ה' ממשיך לבדוק אותי
מה אין לו אנשים אחרים להיטפל אליהם קצת ולתת לי כמה שנים
של "שקט יחסי".

ואולי אני לא צריך להאשים אף אחד מלבד את עצמי, לא שעשיתי משהו
רע, אלא שפשוט נתתי שוב את האמון המלא שלי כשידעתי
שאסור, אבל איך יכולתי להתנגד היא רצתה אותי כל כך
היא רצתה שאהיה שלה לכל החיים,
וכשהסכמתי, אז היא החליטה לעזוב... WELCOME TO THE REAL WORLD

לא רוצה כבר לנסות שוב.. רוצה רק אותך "D-D" רוצה לחזור
ולהתחתן איתך! מה קרה לך... אפילו את לא יודעת!

DLS