כן, כבר לא כואב
כמעט שלא צובט אפילו
וכבר אין מה אם ואילו
והדך המוכר כבר נדם בין חדרי הלב
ועדיין -
כן, כבר לא חושבת
וכבר דעכה כל תקוות שוא
הכל הגיוני ומפוכח עכשיו
זרמו מים רבים וחלפו גם פריחה ושלכת
ועדיין -
התחושה הרחוקה ההיא
עוד ממכרת,
אתה חרוט בי
כמו צלקת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.