[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רות ניימרק
/
אנחנו ואתם

אנחנו החשיכה בהתגלמותה
ואילו אתם האור.
בלילות מתחיל תחום שלטוננו
ותחום שלטונכם נגמר.
אז אתם קוראים לנו,
שולחים צווים דחופים,
מהירים כמכות חשמל
ואנו נענים.
באים בהמונים,
מצייתים לנשמה הנחפזת
הרוקדת בקצב מטורף...
ומאותו רגע נמצאים בכל:
בחדרי המגורים, בשדות,
בכנסיות ובחדרי המשכב.
מרווים את צימאוננו העמוק
ואת תשוקתכם לכל אשר אנו
מסמלים
ואינכם מקבלים בשעות היום:
תאווה, סכנה, אלימות ומיניות.
זה שיתוף פעולה הוגן:
קח ותן, תן וקח.
כך הלילה חולף.
היום מתחיל,
אנו יורדים מהכס
ואילו אתם עולים.
מתחילים בחיים הסופיים.
לומדים, עובדים, נחים ומשתעשעים.
ואף מתפללים.
אמרו, מה עובר במוחכם
בשעת התפילה,
כאשר אתם נזכרים
בתאוות הלילה הנוטפות,
בצורך שסופק עד תום
ובכל זאת כל לילה מופיע מחדש?
האם אתם מחשיבים את עצמכם לנאמנים?
לנו חולשות כאלו אין.
"מה יחשבו כל הסובבים?"
מצחיק ממש ומגוחך.
מובן שאז אתם מאמינים
שכל זה היה חלום ותעתוע,
הזיה ממעמקי הנפש, לא יותר.
הרי כיצד אתם, מבין כולם, מסוגלים לכך?
שטות ממש.
ואנו הרי בכלל לא קיימים,
אם כן חבורת דו פרצופיים,
ענו, ונא בכנות,
מה מקורם של שתי
הנקודות הקטנות על הצוואר?
הדומות לנשיכות?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תעמוד בפינה!






לילית לאיש שגר
בתוך הפוכדור


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/11/08 17:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רות ניימרק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה