יותם בן חמו / אנה אלך |
על מרבד דעתי,
גופי כבד על רוחי,
אפליג לנכר.
ואחזור
ואקיץ מחלום
טיפשותי
ואפתח לרווחה
תריסי כסילותי
וחלוני ישקף לי
רק
אותי.
תובנות איומות,
בלהות,
רודפות
את שנתי הרפה,
יונקות בצמא
מלשד שפיותי
כל זכר
של
סדר מוכר.
מוחי הפך
מכונת הסרטה
ישנה ומגושמת,
הוא מציג
בזה אחר זה
את סרטי הבדידות
ואת
פיסות
התמונות
מן הבליל הפרוץ
של תהיות נצחיות,
מקנח
במעט
דוקומנטריות:
אומרים הייתה פה נפש.
מה הייתי? מי אהיה? ומי אני בכלל?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|