לבדנו מול השמש השוקעת
ומותירה תחתיה עיי חרבה.
שמי ארגמן לוהטים בסערה,
על יום מימי שימורים.
עומדים מביטים, בוערים בקרבנו,
אך לא מנסים לכבות.
יודעים כי זו לא תבקר במזרח עוד.
קצה לנו - עדי עד.
אט אט עינינו יביטו
במחשכיו של ליל אפלה
נותרנו, אנו וריבון העולם.
נותרנו אנו, וריבון העולם? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.