|
אני מתגברת על פחדים ישנים
ורק האינסטינקטים ממשיכים לפעול
כמו לא עברו השנים-
אולי החזקתי
לשווא;
הערתי את הלב שלי מזמן,
במילא לא נשארו לי חוקים לשבור.
פעם כיסיתי את האוזניים בפחד,
היום את העיניים-
מסתתרת מתחת לשמיכה,
להיעלם ולא לראות
את רשימת החלומות שלי
בתוך הפח.
קשה להסביר למה אהבה בין בעל ואישה
נראית בעיניי
מוזר כל-כך.
אני תמיד אזכור את הרשימה בעל פה,
הם מהדהדים כמו הצעקות של אבא והבכי של אמא-
כמו כשלונות.
דפיקות לב מואצות,
אני לא מצליחה לקום.
ויש לי מסמרים בידיים,
ברגליים,
בכל הגוף.
מסמרים בכל מקום.
פיצוצים ורעידות אדמה-
איך חלומות
נשארים הרגלים מגונים,
תפילה חוזרת
שאני ממלמלת בשפתיים דקות;
זה פשוט
כישלון
אחד
יותר מדי.
18.10.2008 |
|
|
בפקס.
בפקס.
ארבע הזדמנויות
שונות, שעות לא
אחידות.
מחקרון.
זמן קריאה,
תיקון, משלוח,
עיבוד, הקלדה
ועדכון שרת.
זמן מת.
זמן פציעות.
דומה כי מחקרינו
מצביעים חד
משמעית על
המסקנה הבלתי
נמנעת שלאחד
שמאשר את
הסלוגנים יש
פקס בשירותים.
(הבלתי מזדהים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.