|
טיבוע עיניים בלהבות של זהב
הקשר הזה נמשך לנצח
במקטעים קצובים על מסך האשליה
צבעי אדמה עטורי מצח.
להט השעות לוחש בלילה
הדי כוכבים ארוכי משך
המילים האלה עמוקות מהזמן
רוחשות בכנפי מיתרים.
הילוך נמלים על גדם הרגש
שזור בטבעות של לבן על כתום
חללי האור עוטפים מנגד
מסלולי חישה קצרי זמן.
לוליינים של אש על החבל
פוסעים בשבילי ההכרה
אני מנפץ במסך הזה
מרחבים אחרים לחישה.
|
|
|
לפעמים חייבים
לאכול את הקשה
של הלחם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.