|
בכל פינה
אני עדיין רואה את פניך
חתומות
לא כועסת לא זועקת
רק מביטה בי נוגות
הרוח מלטפת שדות
מלחשת בהם רק סודות:
הנה בן-חצב יקינטוני
וזו אלת המסטיק
ועפץ
וסירה קוצנית אוגרת
מים לימי שרב
כל כך מהר הסתלקת
שלא הספקתי אפילו לומר
להתראות בשבת
ואחר כך דומיה
ושוב לא יהיה כשהיה
אני מתגעגעת
אבל זה יעבור מן הסתם
אולי
ועלי לא יהיה
מי שיעצב
אולי.
|
|
|
טוב, די, נמאס
לי. כבר עדיף
לעבוד ברמזור,
גם משלמים יותר.
כמה אפשר? אני
עומד כל היום
וצורח. נמאס.
כותבים עליי
סלוגנים מטופשים
וכולם רואים את
השיערות שיש לי
באף. אני
מתפטר!
האיש האדום
שלמעלה ברגע של
משבר, לפני
שהתחיל לעשות
מדיציה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.