והלכתי הדרך לגאולת נפשי
וטעיתי בדרך הרבה
ומשקפיים כל הזמן הביטו בי
מדדו את ראשי
חקרו את מוחי
ונפלתי בדרך ביער של עצים נושמים
והם שיחקו בי והגירו לי פירות רקובים
והייתי רוח מנשב בין עצים נושמים
והמכשפות כשפוני והשדים דקרו בי
ונפלתי מיער לנהר צח, מים זורמים
ונסחפתי, והייתי חי במרומים
וצחקו לי כל העיניים השקופות
ואני לא ראיתי כלום,
מלבד מראות
והשמש הייתה עמוק בעיניי
והגשם שטף בתוך ראשי
לא אדמה תחת רגליי
רפסודה של נוודים
וחיפשתי בין שיחים סבוכים
את התוכן של המילים
ולאט התרקמה בתוכי צורה
וקיבלתי תפקיד בממלכת אלוהה
כתבתי את אגרותיו
ולי לא היו מילים
כתבתי את מילותיו
ואיבדתי את שלי. |