עמדתי מביטה מעל קופסת משחקים
ובתוך הקופסה, נחה לה בובה שבורה
ועם הבובה שיחקו כל הילדים, משכו מצד לצד, הרימו באוויר
עד שיום אחד הבובה התנפצה לרסיסים

ואת הבובה חיברו באטבים,  ועוד כמה מדבקות בלויות
ובואו ילדים ושיחקו עם הבובה למרות שהיו קצת גדולים.
והבובה עודנה שם, כמו שהייתה כל השנים
חצי חיוך נסוך על פניה, שם באפילה, בין הצללים

עמדתי מביטה מעל קופסת משחקים
ובובה אחת שבורה הייתה שם,מביטה לי בפנים.
דמעה זלגה מעיני, לא הבנתי על מה.
ואז הבנתי שאני הבובה מקופסת המשחקים

ללא שם ללא פנים.