איך יודעים שתקופה נגמרת - מה מצביע על זה שהיא נגמרת? מה עושה
את טווח הזמן הספציפי הזה לתקופה? מה מרגישים? אני יודע שתקופה
אצלי נגמרה כשמשהו דראסטי שמשנה לי את כל אורח החיים קורה,
ואני יודע שאורח החיים הזה לא יחזור יותר בשום מחיר. כמו בושם
ישן וטוב שעומד להיגמר ונשארו ממנו רק מעט טיפות ריחניות
שיתנדפו להן מהגוף תוך זמן קצר. הידיעה שהבושם הזה אזל מגמר
המלאי, ושלא ניתן להשיגו יותר, אלא רק תחליף בעל ריח אחר, לא
טוב פחות, פשוט שונה.
שתי נשמות שנפרדות אחת מהשנייה ולא יפגשו יותר אף פעם. נשמה
אחרת, שונה שמשתלבת בנשמתי, מסמלת את תחילתו של משהו חדש.
חילופי עונות שמשנים את האווירה, חורף שמגיע ומוחק את כל מה
שהיה בעזרת ריחו של הגשם ועוצמתה של הרוח. מגורים במקום חדש,
שותפות חדשה, חברים חדשים.
הכל מתחדש, הכל משתנה, ונשאר געגוע מר ומתוק, זיכרון קלוש של
רגש, ריח קלוש של בושם.
הדברים כעת נראים אחרת, הכוחות צריכים לבוא ממקום חדש,
מהתמודדות חדשה, מריגוש שונה, מהרפתקה טרייה בעלת חוקים חדשים
ומאתגרים.
יש אנשים, מנהיגים, מובילים שינוי, שמתאימים את עצמם
לסיטואציית ההווה בהתאם ללמידה מטעויות והצלחות העבר ומתפקדים
בצורה צלולה בהתאם למה שקורה.
ויש אנשים כמוני, שלא מצליחים להתנער, לא מצליחים לשכוח, לא
מצליחים להתנתק משאריות החוויה שכבר אינן רלוונטיות למה שקורה
בימינו אנו.
מעניין אותי למה זקוקה נפשי בשביל לחדש את מצבריה, למה זקוק
גופי בשביל להיות ערני יותר למצב הנוכחי? מה יגרום לי להרגיש
את הכאן ואת העכשיו? מה יגרום לי לרצות להתקדם לקראת העתיד?
שואל אני את עצמי ומתקשה למצוא תשובה שתגרום לי להרגיש חי
יותר.