|
הרב של העיר המסריחה הזאת
מדדה את שלדת גופו
אל בית הכנסת הקרוב
דמותו תמירה ברזונה הארצי.
אני מביט על השקיעה הארגמנית הזאת
ולבי נמס בסחרחרה
מים מתוקים חודרים עמוק
אל לב הנפש הפצועה.
שמים מפוספסי עננים
בוורוד ובלבן לוחש התדר
מקצבים עמוקים בזהב האשליה
מהלכי דרך מקובצים להם יחדיו.
הכתמים מרטשים באספלט
מקטעים חומים של רגש
מתאמי תחושה דלילה
לאורך צירי הנהר.
http://unr.co.il/zackheim |
|
|
קסטה ללא וופל
(דברי טעם
תפלים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.