פרץ חולניות
אדום ,
נשכבת על הרצפה
את אהובתי
הנפש כבר חולה.
לקחתי אותך
ולא לקחתי בכלל,
אהבתי אותך
והכאבת לי כל כך.
ואת כבר לא אתי
ולא תהיי שלי,
לקחת אותך מכאן
לעולם,
לקחת אותך מכאן
אף פעם,
לא אסלח לעצמי
לא אסלח לך
ולא תסלחי לי.
פרץ חולניות
חיוור,
בתוך הבור
הכול שחור,
אצלך
עד שראית את האור.
הלכת אחריו
עד הסוף המר,
הלכת אחריו
והשארת אותי
כאן,
והמלאך את הדלתות
אחריו סגר.
ואת כבר לא אתי
ולא תהיי שלי,
לקחת אותך מכאן
לעולם,
לקחת אותך מכאן
אף פעם,
לא אסלח לעצמי
לא אסלח לך
ולא תסלחי לי.
פרץ חולניות
כחול,
מלא במים
שבא בטיפות,
שמרוקן את החורים
שנשארו לנו
בפנים.
לקחתי אותך
ולא לקחתי בכלל,
אהבתי אותך
והכאבת לי כל כך.
ואת כבר לא אתי
ולא תהיי שלי,
לקחת אותך מכאן
לעולם,
לקחת אותך מכאן
אף פעם,
לא אסלח לעצמי
לא אסלח לך
ולא תסלחי לי. |
