עם הזמנים
עם הזמנים
היינו הולכים יחד
בתוך המלחמה ההיא
ממנה לא שבתי אלייך יותר
עם הזמנים ההם
כשהשלכת בה הייתה צבועה
בצבעים של אכזר ודם
פולחת את אוויר הנעורים
שלנו שפסקו לעת ערב
עם הזמנים ההם
היינו ילדים של בגרות מאולצת
ולא הצלחנו לדבר את המילים
שבחרו בנו
אז,
בזמנים ההם
בזמנים ההם
אז,
בכית את דמעותייך
שנשרו על עורפי הצעיר והעקשן
בדרך הלילות הלבנים
אספנו את זיכרונות הפחים והחתולים
ואכלנו שאריות של זמן שרוף
עם הזמנים ההם,
עם הזמנים,
היד נשלחה אל האוויר
וצנחה על חזה חשוף ומתוק של סוד
עם הזמנים עם הזמנים הארוכים
של חורף קר, של בתי כנסיות אפורים
מהם ברחנו אל האלוהים
שאך זה מצאנו
בתוך לחם טרי שיצא מן התנור
עם הזמנים
עם הזמנים ההם
האפור היה צבע בלבבותינו
כצבעי הקשת
אליה הלכו החיילים אל המלחמה ההיא
ולא שבו יותר
לעולם הזמנים
הזמנים
ההם.
|
