|
קר גשם הברד מכה
רוח בחוץ שואגת
סופה בצמרות עצים מנגנת
אבל לי בבית חם
העיר כולה אפורה
חלונות החנויות נשטפים
הרחובות כולם מוצפים
אבל לי בבית חם
הים גועש ומוכה גלים
הספינות מטלטלות מצד לצד
החופים עומדים בדד
אבל לי בבית חם
כי גם כשחורף וקר
כשגשום והרוח לא חדלה
הטבע משתולל והעיר נעלמת
את נמצאת איתי
אוחזת אותי במבטך
מחממת אותי בחיבוקך. |
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.