בין הטנקים לרכבי השטח אני מנסה למצוא רגע שקט כדי לכתוב לך.
ריחות של מלחמה סביבי ואני רק רוצה רגע שקט רגע של שלווה של
מנוחה.
אני מקווה שהמלחמה תסתיים כמה שיותר מהר אני מת כבר לחזור ,
יעלי, למה ? תגלי בסוף המכתב כי זאת הפתעה
אני רוצה לחלוץ נעליים לאוורר את הרגלים להרביץ מקלחת לתפוס
תנומה ולחלום עליך "אני כל כך מתגעגעת" אמרת לי בשיחת טלפון
קטועה אני פה שוכב בבוץ אחרי שבוע בלי מקלחת מזיע כולי ורק
חושב עליך, ועל איך שלפני שבוע עשינו אהבה בלי הפסקה איך שכבת
שם מחייכת, מחכה לי שאבוא עד אליך עד שפתייך הורודות העיניים
הכחולות עגולות שלך מביטות עלי ואני חושב לי כמה תשוקה ואהבה
יש בנו.
יעלי, עוד שלושה ימים אני אמור לחזור לאפטר של יום אחד, קיבלתי
הצטיינות בגדוד, חייל לדוגמא
את יכולה להיות גאה בי.
אני כבר מת לראות אותך לשמוע אותך ולהרגיש אותך אני כל כך
מתגעגע אני חושב שנהייתי רגשני כל הזמן מחפש מגע ותשומת לב.
ירון אהובי:
לחופה כבר לא תגיע, ואת טבעת הנישואים כבר לא תענוד על אצבעי
כמו שהבטחת בסוף המכתב
כל החלומות שלנו התנפצו לרסיסים,  בית, ילדים וכלב שרצינו
לאמץ.
כל כך קשה לי עם האובדן שלך אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
בבית, ברחוב לאן שאני לא מסתכלת אני רואה אותך,בעיקר בחוץ ליד
תיבת הדואר משחק עם בוני הכלבה של השכנים בכדור ישן שמצאת. ואז
אתה מסתכל עלי מחייך ונעלם.