|
בארץ ישראל
אולי יבוא גואל,
אך בינתיים יש עוד זמן.
תמיד אני שואל
אם בטובו יואל
-פיסת שמיים בלי עשן.
השחר האדום העיר אותנו ככה
מבוהלים ומפוחדים
ולא כל כך בטוחים.
מתי יבוא היום
נזכה לראות בו נחת,
שדות מלאים בילדים
עם אודם הפרחים?
אולי זה זמן מבחן
לראות בו את עצמנו
ולהחליט לאן הולכים.
העם הזה ניחן
בחוזק ועלינו
להתלכד כמו אחים.
תראה שנה עברה,
צרה ועוד צרה
וככה זה קשה לחיות.
אך אל לנו לשתוק,
במקום נשמיע צחוק
בין רבבות כלניות.
השחר האדום יעיר אותנו ככה
אל ארץ בשור, אל בוקר אור
ידמו תותחים.
ועוד יבוא היום
נזכה לראות בו נחת,
שדרות לרוץ בהן בדרור
עם אודם הפרחים. |
|
|
אני אדום, אני
צועק.
בפה פחות
אזדעק.
כמו הלוייתן,
פעור הלוע.
מאיים, אותכם
לבלוע.
לתוך אפי, אתם
רואים.
בכל פעם, כשאתם
באים.
אך לי, זה לא
מפריע.
לבמה חדשה, אני
מצדיע!
צרצר בפואמה
לאיש/ה האדום/ה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.