|
אם אוליך אותי שולל לעוד כמה רגעים
אוכל לנשום מספיק חזק את ריח הבשמים
שלבשת כל בוקר לפני שהלכת מכאן
אם רק אזכר בהם אולי תופיעי
תספרי לי שבסדר, שאת מסתדרת שם
ושאני כבר לא צריך אותך
אם אני יושב על הענף שאת חותכת
תוכלי אז להביט בעיניי המבריקות
שזולגות למטה עם דמעה שעוד יורדת
אני אשבור ת'ראש ואת תרוצי לגבעות
תספרי את הסיפור שיגרום לי לחייך
וקחי את התמונה הזאת אתך
ברור שלא אל החיים האלה כיוונו
אבל אכין לך חביתה כל בוקר כדי לפצות
אפזר אבקת סוכר על החלמון שלך
רק כדי שתכעסי ושיהיה למה לצפות
נזכרים ביחד ברכבת מפחידה
בסרט, מחזמר או צוללת צהובה
ובהורים שנעלמו וחלומות גנוזים
רצים אל המראה להביט בעצמנו חבוקים
כלום לא משנה אם מחזיקים
בניו יורק אמצא מקלט ממחשבה על מה ואם
דירת מרתף, מחשב וגם כמה צבעים
יום יבוא ואחזור לגן בו את נמצאת
אומר שלום, אשיר להתראות
אנחנו חרוז שמתמוטט. |
|
|
"אם יש לכם שני
פיסטוקים ביד,
והייתם שמים
במקומם שני
חצילים, אז הם
היו חצילים, כי
הם לא יכולים
להיות ששום דבר
אחר"
שמשון, מורה
למתמטיקה, מלמד
(אבל אני לא
בטוחה מה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.