אור אפריאט / הגיעה השעה |
אך זו עדיין מהססת.
היא מביטה בי בין רצון לעשייה,
לוחשת לי שאולי זו לא השעה.
ואני עומדת תחת מים בוכים,
מנסה לנקות את קליפות החיים
ובעוד הדמעות עומדות בשורה,
אני רואה את השעה,
יפה כמעיין החיים, מביטה בי
בין גלגול להוויה,
אומרת לי שאולי זו לא השעה.
היא מביטה בי, נוגעת,
מלטפת ומרגיעה,
זאת השעה שלך היא מודיעה.
ובעוד קורי העבר מתקשים לאבד אחיזה
אני צועקת, די, הגיעה השעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|