זה הכי טיפשי. באמת, הכי הכי טיפשי. ואני אפילו לא בטוח אם זה
יצליח להסביר איך זה לאהוב אותה. דנית על הספה אצלי ואני הכי
אוהב אותה כבר שנה וחצי. מוזר לי, אבל השנה וחצי הזאת - אף פעם
לא אהבתי כל-כך חי ובועט. זאת השבת הכי רגועה ונעימה כבר
חודשים. עם דנית. איכשהו חנה מרון מולנו עם כיסוי ראש עוצמת
עיניים ומדליקה נרות שבת בטלוויזיה, אני כבר לא זוכר באיזו
תוכנית. לדנית זה מזכיר משהו, הפמוטים. הם מזכירים לה קטע עם
עומר, האקס שלה. הוא מלהבים נדמה לי. היא מספרת לי על פעם שהם
ביקרו ביחד בדירה של סבתא שלו. הסבתא הייתה חולה והיא לא ענתה
יום שלם בטלפון אז אמא של עומר שלחה אותם, הם נסעו אליה באמצע
הלילה לראות מה שלומה, אם היא בסדר (ממש כיפה אדומה). עומר לקח
את המפתח של הדירה שלה והם נכנסו בחשש. שקט. לא היה חשמל בכל
הדירה, היא הייתה חשוכה לגמרי. עומר קרא לסבתא והיא לא ענתה.
חושך. עומר נכנס לסלון. היא אחריו. הסלון היה חשוך לגמרי.מצית
בחושך. עומר ניגש והדליק נרות בשני פמוטים כסופים גדולים שהיו
מונחים על המזנון. עכשיו הסלון היה רק קצת פחות חשוך. דנית
התיישבה על ספה ענקית שחרקה. הדלת של חדר השינה הייתה סגורה.
הסבתא לא ענתה. הם פחדו לפתוח אותה. עומר הסתובב בדירה, דנית
נשארה יושבת צמודה ליד הדלת ועם פמוט אחד שמאיר קצת. היא פחדה.
עומר נתקע במשהו והעיף בטעות מאפרה ענקית שנשברה בחושך.
התנפצה. היא קפצה. הדלת של הסבתא נשארה סגורה. אף קול מאחוריה.
תקתוק מהשעון במטבח ומזה שבסלון. הכל חוזר להיות שקט אחרי
שהמאפרה התנפצה. זה היה מפחיד. הדלת נשארת שותקת ואי-אפשר לדעת
מה מאחוריה. צריך להיכנס. ואז אמא של עומר התקשרה פתאום. היא
אמרה שהסבתא בסדר, שלא היה לה חשמל בבית אז היא אצל הדודים שלו
מהצהריים, פשוט אף-אחד שם לא ענה והיא לא חשבה להתקשר. היא
בסדר, הסבתא בסדר. דנית צוחקת. רווח להם. היא ועומר לקחו שניהם
נשימה אדירה, נרגעו. ואז דנית עצרה את הסיפור שלה, משאירה את
שניהם לעמוד, אחד מול השני, מחייכים, בסלון החשוך של הסבתא מול
זוג פמוטים כסופים מאירים וספה ענקית שחורקת. הפמוטים מאירים.
שניהם עומדים. הספה שותקת. ואני יודע שזה ממש ממש
טיפשי, אני יודע שזה הכי טיפשי בעולם, רק בראש שלי, אבל איכשהו
כשהיא סיפרה את הסיפור הזה זה הרגיש לי קצת כמו להיחתך סתם
פתאום מהמכסה של הגבינה; מהפעולה הכי טיפשית, הכי לא בכוונה,
חתך קטן שאתה מרגיש אידיוט, הכי אידיוט מכמה שהוא מציק. אולי
ככה זה הכי לאהוב את דנית. כבר שנה וחצי.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.