נפגשנו במקרה, זה לא היה יום שטוף שמש
עם ציפורים מצייצות.
או חורף מושלג ומטרייה אחת לשני לבבות.
זה קרה במקרה, מעל קופסאות כלים, שנינו היינו מרוצים.
היית המחליף בשבילי ואני הייתי רק עוד אבן בדרך שלך.
אבל האהבה התגברה על המקריות ונשאנו זה את זו אל משהו שונה.
היינו כמו אדם וחווה, טועמים מהפרי האסור.
כמו רומיאו ויוליה, מתמרדים כנגד העולם, כנגד כולם.
מאמינים באהבה, מאמינים בנו.
חשבנו שאנחנו בסרט, אתה הבמאי ואני השחקנית.
אחרי כמה חורפים, נתקענו בכתוביות, ואתה עדיין חושב שאתה
מביים
אבל אני כבר זכיתי באוסקר.
כי היית בשבילי הסרט הכי טוב שנוצר, הסצנות הכי אמתיות
שהרגשתי
אתה עדיין בשבילי ותמיד תהיה אהובי
קלסיקת אהבה בשחור ולבן שלנצח משודרת.
מוקדש למי שגרם לי לבכות, שגרם לי לצחוק שגרם לי לזכור לאהוב. |