את תבואי אליי ביום כיפור,
ואני אפשיט אותך,
ואת תיבלעי במיטה, ואני מעלייך.
המלאכים יעצמו בשבילך עיניים.
ואת תאכלי שוקולד מתוק,
ותציירי לי ציורים של ילדים קטנים.
המלאכים יבליגו בשבילך.
את תראי טלוויזיה ותקשיבי לשירי אהבה,
תפשיטי אותי לאט,
והמלאכים יסתתרו שלא לראות.
וביום כיפור הזה, אני אצום.
אני אוכל ואשתה, ואתפתל אתך במיטה,
אבל אצום עד חולי.
ובכל פעם שארגיש אותך,
אני אסלח לך מחדש.
איך יום הכיפור הארור הזה,
הביא אותך אליי, ערומה ושבעה,
ואני תשוש ומדדה.
איך הפאזל ששיחקנו בו,
אט אט התחבר לו מעצמו,
אבל אני נקרעתי מבפנים,
כמו החולצה שלך.

את תבואי אליי ביום כיפור,
המלאכים יתעלמו,
ואני לא אמחל לך.