אני מצטרפת לערימת האמהות המצקצקות בחצר הגן ומנהלות סימפוזיון
רווי פרטים פיקנטיים על המתמודדים בבחירות לראשות ועד ההורים
בגן הילדים. בעת הזו נחשפים סודות עלומים, הנקשרים אל הפרסונות
שמבקשות להנהיג את הרפרטואר החברתי בכיתת הזאטוטים. עדת האמהות
מדסקסת בנושאים קרדינליים, תוך שהיא שותה בצמא ולוגמת בשקיקה
פרטים עסיסיים.

החתול של אבא של אגם, אני לומדת, מתנהג כנמר המשחר לטרף,
ובלילות הקרירים צד פרפרים. עניין זה לא היה מעסיק את עדת
האמהות, אלמלא טיפס החתול על עץ האבוקדו של ים וגרם לנשירת כל
פרחיו ובכך המיט אסון וגרם לחיסול ממוקד של כל יבול האבוקדו
השנה במשפחת הזאטוטה.

העדה המצקצקת יודעת לספר גם על כלבו של איש העסקים המצליח,
אביהם של שביל ותור. הכלב מסתבר נרדם בשמירה והפך על כן לשיחת
היום בקרב העדה, שיודעת לנפק מידע עתיר על חלומותיו המפוקפקים.
אמא של יום מתנדבת גם היא בתורה לנפק שערוריה מבית מדרשה
ומלחשת לתנוכים, הכמהים בעת הזו לכל שביב מידע, אינפורמציה
עסיסית על העורבני הכחול שמגדלת אמו של אור. זה מסתבר לא טומן
אמנם את ידו בצלחתם של שכניו, אך מחבל במקורו הרעבתני בפיטנגו
העסיסי הגדל בחצרם, ואם לא די בכך הוא אף עף ומפזם בחדווה בכל
בוקר את הסלוגן של המתמודדת מול חלונם של מתחריה.

עדת האמהות בולסת ברעבתנות את פירורי המידע, מתבלת מעט ומעבירה
הלאה למקורבים ומכרים מזדמנים. עסיס הלחשושים המלחלח את אבק
הכוכבים, מאתגר את ההמון לעלוץ על הבוץ שדבק במתמודדים.