[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עידן עדות
/
אי שם

אי שם קיים לו אי.
אי קטן ולא משמעותי.
יקראו לו אי שם
ושם אהובתי.

האי שם למרות שמו המוזר
זה המקום הכי יפה שנוצר
עם חולות לבנים ומטמוני אוצר
וים כחול שכאילו לא נגמר.

מלא חיות יש על האי
פרחים, שיחים ועצי פרי

וכמו רוב האיים הטובים
אין שם אנשים
זה אי בודד, לבד בחיים
יושב וצף כי כך איים עושים.

אבל הוא לא עצוב ומתאבל
כי הוא יודע שהוא האי הכי יפה בתבל
וכל אחד יקנא ויסתכל
אבל לאיש לא יהיה, האי בעל קו החוף המשתפל.

את האמת אנשים יכולים לבוא בחופיו
כן, מבחינתו אין לו בעיה שיעלו עליו
הוא מזמין פנים ואורחים מאוד יאהב
אבל כבר שנים שאיש לא דרך על חולותיו.

החולות אשר כל כך לבנים
לכל אדם יהיו הם מסבירי פנים
אם כי משום מה למרות שחפצו בו אנשים
זה לא ביקרו בו כבר שנים.

פעם איזה תאב בצע ניסה אותו לקנות
שילם במזומן תאב בצע אחר ושניהם בחליפות
לחצו ידיים וכתבו על דף עם חתימות
הם צחקו בקול גדול ושיניהם היו חורקות.

מאז אותו יום עוד לא ביקר האיש
אולי הבין שאי שם זה לא כל כך נגיש
ואולי בצדק הוא הרגיש
שלמראה כל הכסף בעולם האי יהיה אדיש.

הרי מה לו לאי ולממון
בזה אין כל הגיון
ואם תשמעו לי אין לו שום רצון
אי שלא רודף אחר מטמון.

יום בהיר אחד מני רבים יותר
לפתע על חופיו הגיע לו חוקר,
אדם בעל מדים ואף בכובע  התהדר.
חוקר, חוקר.

החוקר חקר
נכנס לכל אגמון, בדק כל צלע של הר
לא השאיר סלע שלא הפך לשם מחקר
אני אמצא סודות כמוסים הרהר בקול וכך אמר.

אך לאחר מספר ימים של מחקר מעמיק
החוקר רשם בדף שכנראה זה כבר מספיק
הוא קבע כמה מילים ארוכות עם סיומת ציקלוזימבוביק
והלך כמות שבא בעוד סודות גילה לריק.

וכך חלפו הימים באי שם
האי אשר בקצה הקרוב אליך של העולם
הכל היה שקט ומושלם
לא היו חוקרים ולא שלמונים עם כסף בידם.

אך לא עבר זמן רב ושוב השקט כך נדחף
כשסירה עגנה בחול ואל האי דחפה האף
ציפור אשר עסק בשטות בן רגע כבר הועף
זהו כבר הגיעו לחופם המועדף.

מבלי שום האזהרה משפחה שלמה ירדה
אם ואב שמנים קפצו לחוף ברעידה
רצים על עבר אי כראשונים למדידה
ובנם העצלן מאחור מהר דידה.

יומם וליל כך בילו המטיילים
אכלו את מזונם ופרסו המזרנים
ישנו, ישנו, ישנו ושוב היו קצת ישנם
כנראה שלא יכלו לישון בביתם שבמרחקים.

את מזונם זרקו לחוף
חיכו שמישהו יאסוף
אך כה ברור היה הסוף
שמלוכלך יהיה הנוף.

כעבור כמה לילות
כבר לא ראו חולות
היה רק אי של עטיפות
ומשפחה אחת בחופש חליפות.

לבסוף אמרה האם כי המקום כבר קצת מגעיל
וכי את הנופש כדאי שיעשו להבא במקום אולי רגיל
האב הנהן וקיווה שבנם יגיל
כאשר הציע נופש אחר במקום נקי ואת המנוע כבר הפעיל.

האי נשאר עומד לאחר שהם עזבו
הכול קרה כל כך מהר לעולם כדה ז'ה וו
אך חופיו כבר לא צחים כשהיו
כי גם את היופי של נופיו הם בזזו.

אך אל דאגה סוף טוב לו לספור
מזל שכך היה אחרת מצבי היה עכור
בסיפוריי האי, נכתב לו נס ברור
נוקו חופיו ולא נשאר שם אף פירור.

ואיך זה כך קרה הפלא אם מישהו תמה
אז כי כל חיית האי בן רגע נרתמה
הנמלים עשו את עבודת האיסוף העצומה
והציפורים במעופם השליכו פסולתם בחזרה.

גם האי מיד תרם
ולשורות עצמו אף הוא נרתם
כמאמץ הוא את טבעו בניסיון לכלותם
וכעבור שנים מספר היה החוף נקי ומושלם.

האי היה שוב מאושר
נשמע היה כי שר
מוזיקה התנגנה לה באוויר הנהדר
והאי שליו היה וכך נשאר.

אך אבוי לי איך שכחתי בלי היסוס
לספר את סוד האי, היה הוא סוד כמוס
אכן כך סוד לו, ומלספרו איני אנוס
האזינו טוב שלא יהיה פה שום פספוס.

את הדבר אשר אוזניכם עומדות לשמוע חיש
מעולם לא שמע, אף לא איש
אם יידע אותו אדם יהיה זה עסק ביש
כי אכן סודו הוא מידע מאד רגיש.

הן הקונה את הסוד לא יוכל לרכוש
ולא ימצאו החוקר גם בחופרו שם במקוש
לא ידעו סודו גם הבאים לנפוש
אשר את חולותיו הרסו והלכו מבלי לבוש.


ועכשיו כאשר אתם מוכנים לקראת בואו
דורש אני כי תשבעו ללא אומרו
שימו יד על לבבכם ותכוונו לעיבורו
כי זהו סוד אדיר אשר יביא אושר לשומעו.

אי שם קיים לו אי.
אי קטן ולא משמעותי.
יקראו לו אי שם
ושם אהובתי.

אכן כך
האם  מלבכם הדבר כל כך מהר נשכח?
הינו אמיץ מי שלא יברח
וימשיך להאזין לסיפורי שיתארך!

בינות לסלעים שוכן לו שם אגם
עצי האי יסוככו וירעיפו את צילם
מים מתוקים לו להבדיל ממי הים
וכה היה, דמיינו מקום מושלם.

שם תוכל לשמוע, מספרים
את ציוץ הציפורים
פכפוך המים הקרים
ואם יאזין לבך תוכל לשמוע את סודות בעלי החיים.

ושם היא יושבת עירומה
שערה הארוך מלטף רכות, רכות גבה
יופי עורה משתקף כבמראה
בינות רגליה הטובלות במי האגם הנפלא.

את יופי עיניה לא אוכל לתאר
בכל המילים לא אוכל זאת לספר
לא אנסה כלל ולא אתיימר
כי מילים רק יהרסו את אשר מבטה הרך אומר.


ושפתיה הרכות היו כמחכות לעוף
בעוד גווה הזקוף ישלים את שאר הגוף
את נפשי אשים על כף בעבור עוד מבט חטוף
בשלמות יופייה אשר גובל רק בטירוף.

עת היא יושבת שם וברגליה משכשכת
ציפורים יעוטו במעל במנגינת עד נמשכת
ואיך במימי האגם יפתי את עיניה כורכת
חיות האי מחייכות כאשר היא מחייכת.

וגם אני ככל החיות יחייך כאשר תצחק
למראה, הגיון בריא ישותק
ארצה להיות אשר לה אלפי נשיקות יישק
ואדע שלבקשתה דבר לא יירחק.

כמה קסומה הייתה אהובתי
יושבת שם כחיזיון, כדבר לא אמיתי
לרגע יהלום ליבי
שמה התעורר לא תהיה בחלומי!

באי שם, במרחק, יושבת לבדה
אישה, אישה יפה.
יושבת ומחכה
שיבוא האיש שלו חיכתה.

אם כך הבא נעשה סקירה
נעצור ונבדוק מה עד כה קרה
היה תאב בצע ואת חוקר החקירה
בל נשכח את אותה המשפחה.

אך החלק החשוב ביותר לפנינו, סיפורנו עוד לא תם
איך הכרתי את האי, האי שם
הכיצד מכל איי עולם
הגעתי דווקא למקום שבו העצב לא קיים.  

אז הכל קרה כך סתם במקרה
נדמה שהגורל דאג שכך יקרה
היו הייתה ספינתי שטה בנתיב המים הגואה
עת סרטון חווה דעתו על מי ימות ומי יחיה

על עץ טועה צפתי לבדי
רק ים ודגים לי עמדי
אך לפתע כי אבחין לי בצידי
אי.

כעבור שעות ספורות עם החיות שמסביבי
כנראה שהאי בטח בי
סיפר סודותיו הוא לי
וחשף אהובתי!

בראותי אותה אדע ללא ספק
כי מטרה הייתה בנדודי הרחק
וליבי המתרפק
ירמוז שלבה אף הוא כמשתוקק.

למרות הכול שאלתי כנגד כל סיכויי העולם
אם תרצי אהובתי לבוא איתי לשם
אקח אותך למקום שבו גן עדן עוד קיים
מקום כה טוב בו העצב נעלם.


מאותו רגע בו הסכימה, היה זה הדבר הכי נפלא
אני והיא אפופי האהבה
כל רגע שחלף ראשי עסוק במחשבה
אל איך ומתי אפגוש את מבטה.

גרים לנו בצריף קטן בין פירות על ענפים
אני כל כך שמח בינות ציוץ הציפורים
ואת כה מאושרת היפה לי בנשים
אקרא לך בחיבה ואזכה לחיוכים.

יש שיחשבו  שאהבה זו רגילה
אך טעות יש בידי חושבי המחשבה
הרי על אי שם הכל שרוי הילה
ואהבתי היא שם מושלמת ויפה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-אבא'שך
ערומקו?

-התשובה בגוף
השאלה.



זוזו לסטרי,
1976, חוזה את
נפילת הקומוניזם
וחשוב מכך- את
אפרוח ורוד


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/10/09 7:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידן עדות

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה