איזבל לארן-ורסיין / זרות [Zarut] |
שמנסה להתענג
על כל חיוך שלא באשמתי.
אני הכושלת,
הממוטטת רגליי
מעבירה מוות מעל ראשי בברכה,
ככף ידו של רב.
וכשהוא בסביבה,
נבזזים בגדיי
[ורק אם אתחנן - אקבלם אל ידיי]
בקצב שלי,
שסיגל לעצמו.
ולאחר מעשה
שמתחיל
ונגמר:
איך אוהבים מישהו זר?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|