שנינו, בשדה שטוף רקפות
ומסביב הכל סגול, ורוד ולבן
אני מנשק אותך על שפתייך קלות
ואת מביטה בי בחיוך ביישן
"היום המאושר בחיי", את אומרת
ואני בחיוך, מהנהן בהסכמה
מביט בך, נסיכתי הנהדרת
ומוסיף, "יפתי, את כה מדהימה"
השמיים השחירו, השמש נעלמה
והזמן עף כמו דבורה הצמאה לנוזלי הפרחים
ריח הרקפות, עוטף אותנו כמו שמיכה חמימה
ואהבתנו, מדהימה גם את האדירים שבמלאכים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.