את מתהדרת כמנצחת, בישבן זקור, גאון של תחת
צוואר הדור של מלאכית, ושתי עינייך דמעות זכוכית
חיוך של אש, קימור נדיר, חיוך כזה ראוי לשיר
ושני שדייך משי המה, ראויים הם לפואמה
גב אציל ועור קטיפה שמתחנן ללטיפה
ולסיום, באם לא די, מגע של אלוהי שדי.
ורק הפופיק שלך, מוזר כזה
ממוקם בערך בין הטוסיק לחזה
בולט החוצה, ביש מזל
נראה כמו עור עודף, לא מנוצל
קורקבן מגודל, נראה קצת לא רגיל
וכשאני חושב על זה, אפילו קצת מגעיל... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.