|
אני אוהבת את העצב
מעניקה לו רגעי התייחדות.
אוהבת הרהורים
על רגשות נסתרים
התרחקות לשם שמיים.
אני שומרת לו כיסא ושולחן
ותבנית נוף מבטיחה.
הוא חודר ונובע
תנועתו מחממת
עוצמתו מפכה.
אני מערסלת אותו בזרועותיי
שלי הוא
נושם בנשמתי.
כה שליו הוא בשנתו
חלקי גופו נחים בוטחים
ללא מאמץ.
אני מביטה בו
קם והולך
לוחש וגועש
רחשיו ממלאים אותי חיים. |
|
|
בלי להסס מכרתי
לשטן את נשמתי
המצאתי את עצמי
בתור רוצח
סדרתי
אנסתי בנות שלוש
ובנות שמונים
לסירוגין
שתיתי דם של
פודלים הזרקתי
אופטלגין
עכשיו אני גולש
לי בבמה החדשה
ומנסה בכוח
להחיות את
התחושה
המציאות היא
אשליה הרגש הוא
מקרי
ולא נשאר דבר
מלבד הדף
האחורי
פרק 23: דוגמאות
שליליות
המדריך השלם
לסלוגניסט הצעיר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.