ישות נצחית / עיניים פקוחות לרווחה |
אדוות הנחל משתקפות בעיניי
לשפת סמלים עתיקה
אני נמס על מקומי הארצי.
חללים נרחבים של הבנה
בולעים את הצורות לכדי חומר
אני נאחז בגדמי העץ האפלים
לאורך נתיבי הסופה הגדולה.
עלוות הירק חורכת בצללים
גבולות לא ידועים של חיים
מסכי בראשית נמים
על מפתני המאכלת הפעורים.
לב חכם יודע סודותיו
שדות העמק רחבים הם
משלג ההרים ועד אגמי המים
איש לא יוצא מכאן חי.
http://unr.co.il/zackheim
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|