הייתי עץ רעוע מגשש אחרי שורשיו
שחר חיוור עולה ונמוג בין אופל ושקיפות
והרוח הסוררת שבתה אותי בין מבוכיה
עד ששקעתי בענן זרי דפנה נסתרים
רווי הזיות והרהורים על סתיו פלאי ומבשר.
הייתי עץ טובל שורשיו בכאב מתאבך
והרוח כמו אורח רע לחשה לי קללות צורמות
השילה ממני עלה עלה גבעול גבעול
ולא נותר בי פרי ולחם לפעור את פי ולבלוע
את חמדת הגשם בדרכו לנהרות השררה,
ראיתי רק מעיינות גנוזים מגמגמים תלאות
שמעתי נטפי הגעשים שחלפו עוד בטרם הופיעו
בעומק שתיקתם והילת צימאונם,
הייתי עץ רעוע זורע אופל ונדרי לב
עובר כמו חלום לאסוף אנחות ציפורים
ולחרוז מילים בריח אכזבות ותפילות
כמו בועת זיכרון קפואה ביו הזמן והמרחק. |
