תותי מסינה / כוכבים נופלים |
מביטה בתקרה החשוכה
ונזכרת, בי, נערה
לפני שנות אלף בקיבוץ,
שוכבת על הדשא של השכן,
בוהה למעלה ומתבוננת
בשמים זרועי כוכבים ואור נגוהות
סופרת כוכבים נופלים
ומבקשת בלחש משאלות
"בבקשה שאהיה יפה ונחשקת"
להיות שחקנית מפורסמת,
שאתחתן עם אהבת חיי,
שיהיו לי שלושה ילדים וכלב"
בבקשה, כוכבי המשאלות, בבקשה
רק דבר אחד שכחתי לבקש
לאהוב את עצמי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|