לולו מומו / תשוקה |
אולי כי הבנתי את דרכו של העולם
כי כשאתה פחות נאיבי הביטחון דועך עם התמימות
רצינו פעם להיות גדולות אבל נשארנו עם דמעות זולגות על כרית
ורודה בתוך חדר עם שידה וציורים ישנים על הקיר
אי אפשר לעצור את החיים מתי שמתחשק
כי אם פותחים את החלון מגלים שהם זורמים
אף אחד לא יחכה לי, לא אתה ולא את
הבעיה שלי זה לא ממש אכפת
להיות סגורה בחדר במשך חודש זה דבר די נדיר
אבל לפחות יצא מזה שיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|