[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








1. דלת לבנה חגה
2. עלה תלוש
3. סוס לא היה לי אף פעם
4. ביום שנפתח בו לבו
5. מדי ירח
6. הירח היה עמוס
7. קם בבוקר
8. כל המקומות תפוסים
9. הטיפה הקטנה




דלת לבנה חגה
טווה עיגול
ציר משומן על ריבוע
פרסות הסוס נוקשות
מולד לבנה
חלון נרחב
מדי אחות
מילואה
נפרוש כנף ממרום
הציפור הכול אפשרי.

26.9.08



עלה תלוש
צבעי פסטל משוח
מעל ישוט ענן
ומעליו שמים,
כחול לבן וכאן
עלה פרום מנוח
הסתיו נושר שטיח
ניחוח עלעלים
שברי מקדש בים
שושן נשקף במים
כל היקום
מלוא פניך
האדמה נודפת
ניחוח אהבתי
שמעי אותי היכן
ציוץ ציפור
משב הרוח
כנף פרפר נמעך
חפשי...   ["xapsee]

אוקטובר 2008



סוס לא היה לי אף פעם
יש לי אחד ניצב על שידה
מצאתיו בשוק פשפשים וזוטות
בחנות חשוכה עם עוד עבודות
והוא יפה ומושלם.
לא אדע הכיצד אך שריריו עשויים
וכוחו מתבלט ועיניו מביעות
וענדתי עליו מחרוזת קטנה
חרוזים בצהוב ואדום וירוק
והצבתי עמו פרשים מתלווים
בוביות גמדים ואלפים זעירות
לצדו העמדתי פייה ססגונית
וכחול ולבן וסגול.
ואצלי הוא שוכן בפינה מוגנה [מוגנת]
בחדר השינה ליד הספרים
ושועט בלילות על ים עננים
בן חורין מאוכף ודורבן של אדם
פעימה ואוויר משאת כל נשמה
שמו נסתר וכל דור יכנוהו אחר
אם תקרא לו בתדר טהור ייתכן
שבצל האשמורת יופיע בסוד
דוהר על מישור כסוי עפעף וחלום
לא יימוג...

אוקטובר 2008

[בית יתום]
הרחק מעבר לשחקים על אדן השמים
דוהר הסוס במרחבים ומשייט על אין
עיניו זורות שלהבת אש תופים רגליו פרסות
וכל שליח חבלה דורסות ומרסקות




ביום בו נפתח בו לבו
לא ידע מה לעשות עם עצמו
לא היה מודע
היה מבוגר
לא הבין, לא ראה כיצד
בו לבו נפתח.  מאוחר כל כך ?
הרי קודם היה שרוי במקום בטוח ומוגן,
היה נעול ומרושע, כבול ושוכן חושך,
בחיבוק אפלה מסוכך, לא ייגע בו אדם,
אטום ומשותק ואינו מחויב ברגש
כחפרפר סומא במנהרות האדמה;
וכעת פתח בו לבו?
הוא כבר  מבוגר, זה קשה,
מי נגע ? מי עולל?
וגם עין חדשה קיבל. אוי זה כואב.
ויש אור. לא רוצה!
מה זה ? הניסיון הזה?
הוא יצעיר וילך מדי יום עד תום
עד הכול יסתיים ויעלה למעלה לשם?
אחרי שיתרגל?
כעת בו ליבו  בו פתוח והוא מאושר,
מפרפר,  כלוע הדג,
פועם, נפער, סוגר, פותח,  
אינו יודע אם בולע מים או אוויר,
חי או נחנק
אבן ספיר שם זוהרת, בוערת,
נכבדה על לבו וכמעט כעופרת,
מדי פעם רוטטת,  הביטו, אומרת.
למי תאמר תודה ? לבעל המתנה ?

אוקטובר 2008



מדי ירח
תזלוג טיפה מעטו
יבוא על אשתו
מים בואשים
פעם בשנה
יניף בתרנגולת
כבדים הנוזלים
באגני החמצון
חרקים צפים
נמלטים לשם בייאוש
מהחום
השלכנו עליהם
זרי שושנים
ממעל
לא אשמנו.

אוקטובר 2008



הירח היה עמוס
כשד בשמיים
אחד ולא שניים
כתום ומרוחק
טובל על מים שחורים
העצים שוחחו ביניהם
באלם
משני עברי המדרכה
ונמצאו שם כל הבריאה
שקופה ובלתי מושגת
מחוץ למחנה האדם
היושבים בסוכות

15.10.08



אָדָם קָם בַּבֹּוקֶר
למעלה קריאת העורב
ברחוב משאית הזבל
יודע שאינו מת
יום חול של חורף
אין דואר בתיבה
בחוץ שמים כחולים
לקום מהמיטה
ציפור על עץ מצייצת
אדם הפסיק לשיר
גשם מרווה ענף
אצלו דמעות על קיר
הבו לי מחרוזת
פנינים, חלקות,  תמימות
אחזיק  יופיין השווה בכפי
אולי אפסיק לבכות.

22.10.08



כל המקומות תפוסים
כל המקומות תפוסים,
עמקים, גאיות, ימים,
נופים, עננים, אוויר,
עכברי מעבדה,
תרנגולות בלולים,
אפרוחים, ביצים, גריל
להקות זמר לדורות הבאים
ילדי כוכבים וידוענים
כולם תפוסים אין סיכויים
אפילו לא בקופי המחטים.

הסתתרתי לאיבוד בקהל.
על היציע העליון מרחוק.
מגבוה.
בקושי רואה את הבמה.
רוצה להשליך פצצה.
ולברוח.

3.11.08



טיפה קטנה צלולה
טיפטיפונת כזאת כחולה
וכמו באצבעון של בובה
פצפונת, זעירה,
קסם, זהב, נשמרת
עמוק כל כך נטמנת,
נצפנת.
היא - שלו.
טיפה קטנה של אושר.
בלב.

1.11.08










loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.

כל העולם פרה


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/11/08 9:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאורה ברנשטיין

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה