היא אורזת אט אט
את חפציה
את פקודת היום מאת הבורא
יש לה עוד כמה שעות
להשלים את יעודה
היא עייפה
בשנה אחת הספיקה
להתחתן
להיות אם
לשתול ולהצמיח, גם לטמון באדמה
ואולי רק לטמון
הן הייתה זו שנת שמיטה
אב האורז כריך לילדו
זקנה שאוספת
את שזרק הילד
עוד מעט, רק עוד מעט
תיפתח דלת ביתה
שם בשמים
היא תחזור לספר סביב שולחן לשולחה
הכול
את שראתה
ובכתה
את צחוקה
וניסיונה
היא תתכסה בשמיכת העבים ותנוח
ועלינו -
עלינו תרד
החדשה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.