|
אריחי הרצפה פזורים בכתום
על פני חלל החדר
החפצים דוממים מטבעם
במסכי עיניי הכואבות.
גוף הדוגמנית נע קלות
על פני הבמה הכחולה
נורות להט כבדות
מחממות צבע באוויר העומד.
הדמויות קבועות במפתנן
בטקסי עלטה אפלים
עפרונות של שחור ואפור
מפחמות צורות של הכרה.
החלונות פרוצים אל הלילה
רפאי העיר משקפים באור
צלילי מוזיקה צוענית
המצילות האלה צורמות בדעת. |
|
|
מה רוצה
סלוגניסט
ממוחו?
רואה סלוגן
בתול- רוצה
לשולחו
הוי המאשר יא
בנזונה
לא ידעתי שזה
סלוגנך
הלך הסילגון,
הלך פלגיאט,
נותרתי עצוב עם
הז' ביד.
זוזו לסטרי,
טירון במיל',
מחדש ימיו כקדם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.