|
אריחי הרצפה פזורים בכתום
על פני חלל החדר
החפצים דוממים מטבעם
במסכי עיניי הכואבות.
גוף הדוגמנית נע קלות
על פני הבמה הכחולה
נורות להט כבדות
מחממות צבע באוויר העומד.
הדמויות קבועות במפתנן
בטקסי עלטה אפלים
עפרונות של שחור ואפור
מפחמות צורות של הכרה.
החלונות פרוצים אל הלילה
רפאי העיר משקפים באור
צלילי מוזיקה צוענית
המצילות האלה צורמות בדעת. |
|
|
הג'ירף האדיוט
הזה כל הזמן
אומר לי:
ילדה, רוצה לבוא
איתי לאילת??
ואני כל הזמן
עונה לו-
אני רק בת 15
וחצי! אני רק בת
15 וחצי!
ואז הדפ"ר מתחיל
לספר לי על החבר
שלו רמי, שהוא
מואשם באחזקת
סמים קלים... את
מי זה
מעניין?!?
ילדה קטנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.