שובי שובי השולמית
אל מימי האור הנעלמים
שובי שובי למנוחייכי
כי אלוהים גמל עלייכי,
הו כמה נחמה
הו כמה נחמה
תרבית של חסידות נסוכה על לבי שכלי,
ובבטני מתרבות מחשבות
רוצות לצאת בצורת גזים רעילים
אל אויר רווי שטנה.
נשוב, נשוב, אך בטרם נשוב
תבואי ואחזה בך, תאוות עולם
רוצה לכבוש את בדידותי
קליפת התאוות אשר מושכת אותי,
לא לשמים,
לשמים אני אצטרך לשוב לבד
אבל גם אז לחזור
לארץ, כן לארץ
אולי יותר מזוכך
אולי יותר מטוהר
אבל בטוח יותר שיכור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.