אסופי שיער
הלומי שיכר
הם ליקטו פטריות ביער
משחקים באולי
משתפים פעולה
מהלכים אל קירות ללא שער
היא מטופפת בקצות אצבעות
על עורפו הכנוע החם,
הוא מטביע זרת בגומת צחוקה
היכן שאיש לא טימא מעולם
עת כהו השבילים והלובן הכזיב
עת ינשוף החל בקריאות,
אז קרבו הם אחד לשנייה וידעו
וידעו כי סימן לבאות
ויוסיף הנער לקום לחפש
ויחזור בידיים ריקות
"לא הבאתי לך כלום, נערה"
הוא יילל
הן היער שורץ מכשפות
"לא כשפים, לא סופה
אף לא חרב מושחזת
הן סייג לעיניך בורקות
אם אותי אהבה נפשך אז תדע
שאתה לי..."
אך עוד היא סיפרה והכה הברק
כיבה מילותיה יפות
ויחד איתה גוועו לאיטן
גם מאה שנים נוספות
והנער לעד עם פנים מלוחות
ילחם במכשפים עלומים
ולא ילהג עוד שיחות נעימות
כי אם רק משפטים חצויים |
