מדן נריה / אני לא דואג |
הוא כל-כך כחוש, היתוש;
טיפה מדמי זה כל הדרוש
לקיים את חייו, ואני לו חייב
היות ומכל הבררות את דמי הוא אהב.
ולכן אין זה סביר אותו להדביר:
הוא חוגג, ואני לא דואג,
כי נותרו לי דמים למכביר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|