רוח חזקה ואני קפואה
הנשימה נעצרה אבל בפנים מהירה
גם האוויר מרגיש שאין בו טעם
התנפץ נעלם

קולי נשמע חזק אך איני חשה דבר
כשהחיוך נעצב - אולי הפעם יצליח לחבר את העבר.

כשהמנגינה מכאיבה
והמילים כה נוגעות
אין זכר לשמחה
כשהמיתר שוב נקרע
והשיר כבר דהה
וקולי נשחק
לא מרגישה ת'מכה.

השיעמום גובר
והמחנק ממשיך
וכבר לא חושבים על מה שעושים
בסוף להצטער נהפך רגיל
אין שיר אחד שנשאר תמיד

כשהמנגינה מכאיבה
והמילים כה נוגעות
אין זכר לשמחה
כשהמיתר שוב נקרע
והשיר כבר דהה
וקולי נשחק
לא מרגישה ת'מכה

איך הכל חולף
וליבי כמעט נעצר
הפעימות לפי הקצב שנחלש לאט
גם הצליל שלי נעלם

כשהפסנתר משמיע תו
והמציאות משתנה
אין דרך חזרה
כשהלב שוב נשבר
ותמיד אי אפשר להחזיר את שעבר
אני כבר לא מרגישה

כשהלב שוב נשבר ותמיד אי אפשר להחזיר את שעבר

אני כבר לא מרגישה.