מלים: שיר קונקי, לחן: ליעד שר

מישהו פתאום הדליק בי
אור קטן לראות עצמי.
לא פקחתי אז עיניים -
לא רציתי לגלות אותי.

תירוצים תקועים בזמן
בתוך שעון שאז בניתי.
המצפון, שמת מזמן,
לוחש בקול, "הכל רק בגללי".

ולא אכפת לי.
אף פעם לא היה כל-כך אכפת לי.
גם לעצמי אף פעם לא סלחתי.
כמה צפוי:
אני חזרתי.

בלילה רגש כה חזק
כורך עצמו סביב צווארי.
חיוך צבוע על כאב שחוק
בבוקר אז לבשתי.

את שמובן כבר מאליו,
ולא הבנתם, לא הסברתם.
נצחון אשב לחגוג על זר דפנה
ששמתם על קברי.

ולא אכפת לי.
אף פעם לא היה כל-כך אכפת לי.
גם לעצמי אף פעם לא סלחתי.
כמה צפוי
שלא אכפת לי
שהשיר הזה נהיה דרמטי.
אם לעצמי אף פעם לא סלחתי -
כמה צפוי...
אני חזרתי.