אפרודיטי שלי
את כמו מכונה של החברה
שהורייך יצרו אותך בתוך שממה
וכל שתחפשי זאת אהבה
כן, אל תשכחי
את רק חלום במכונה פגועה
שהושפעה מגעגועים וזכרונות של גאווה
אפרודיטי שלי
ממה מבט האכזבה
האם זה מהיום שאותך שחכו
ונטשו אותך בעולם אפל וקר
רק כדי שתנסי לשנות היום את מה שעבר
אפרודיטי שלי
את הפכת לשבויי מלחמה
כלואה בתוך מוח משוואה
בין פגזים ורימונים
והפחדים החותכים
שלא רצית להכיר
ולא תרצי מהם להיכנע
אפרודיטי שלי
אולי תפסיקי להיות ילד של אתמול
תמשיכי לצעוד ולא להסתכל בפחד לאחור
לא להזיל דמעה בשלולית של חול
ולרחם על עצמך
מתי תלמדי שהיא זה כבר לא את
ואת זה נשמתך החנוקה בשיגעונה
לרוץ לעולם ולצעוק בדמעה
שממה שנאחזת בהם
רק היא נשארה
אפרודיטי שלי
אל תנסי להיות כל-כך חכמה
וגם לא יותר מהחברה
אל תשכחי שאת עדיין חיה
איפה שהוא
בוכה לאהבה
אפרודיטי שלי
תזרקי את המכונה הישנה
אל תתקני ותשמני בדמך את שיברה
צאי מקליפתך
ותחזרי להיות איתה
לא אליהם ולא לפחדנותך
כי אני אוהב רק אותך
בהיותך איתה
בשלמותך לעצמך
בהיותך חזקה בתוך השבירה.