אני כבר לא חושב עליה יותר.
זה לא קרה בהדרגה,
זה קרה די בבת אחת.
כאילו מישהו בא ובלילה אחד לקח שואב אבק ושאב
את כל גרגירי המחשבות שהיו לי עליה מהמוח.
לפעמים בלילה אני חולם עליה פתאום,
זה כנראה אחד הגרגירים שהצליח להסתתר
ושיצא החוצה מהמחבוא לשאוף קצת אוויר.
לפעמים אני גם עובר ליד איזה מקום,
הרחוב שלה או איזה מסעדה שפעם ישבנו בה,
או מחוץ לבצפר איפה שפעם ראשונה ראיתי כמה העיינים שלה יפות.
ואז יש טורנדו קטן של אבק מחשבות שפוגע פי פתאום.
לפעמים קצת גרגירים גם נכנסים לי לעיינים ואני בוכה,
ואז כשמישהו שואל אם קרה משהו אני פשוט אומר שמשהו נכנס לי
לעין.