משעומם בטירוף השעמום הגלובלי,
נסחף לתוך כאב עיניים ופיהוק חושים,
נשאב לתוך מחשב בניסיון טוטלי,
לנצל עוד שנייה מחוץ לשעמום.

נלחם עוד בכאב והעיניים נרעדות,
מתחילים גירודים בכל הגוף, כמו תירוץ
ואין מה לעשות, אין גם לא דיבור.

נבלם בחוסר טקטיות, מעוד ניסיון נואש
לסחוט עוד טיפ טיפה של עניין,
החוסר מבעבע מעל לכל הכול,
זוחל לעבר מאמץ אחרון.

בטלפונים לא עונים,
האינטרנט לי לא עוזר,
הטלוויזיה מתעקשת לשדר ,
את כל מה שלא מעניין.

ואין מה לעשות,
משתעמם בלי סוף,
סופר את השניות,
נטרף כבר מהכול,
מנסה לשרוד,
עוד קצת רוצה למשוך
וכלום כבר לא עוזר.
השעמום לא עובר,
השעמום מטריף יותר,
השעמום אותי גומר...