ישות נצחית / עונת הגשמים |
הרוח נהייתה כאן קרה
כמסך הרגש שקפא מלכת
על פני אגמים יבשים של אור.
רגבי האדמה נמסו לבוץ סמיך
כצבע פני הלוחמים המתים
בזווית העין החדלה לראות
על גדות נהרות הכאב הרוטשים.
גדם הרוח בעלים
שוזף אדוות כוכבים בעיניי
מסכי דעת מנופצי הכרה
עננים כבדים של גשם.
טעם הלענה נושק בסבל
מקטעים גבישיים של תכלת
על פני צירי הדם הפתוחים
טבעת החנק נפרמת מעצמה.
http://unr.co.il/zackheim
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|