|
לאמור מילה
אל תוך השקט שלך
בידיעה שיהפוך ל
דרבנים שלופים.
זה כמו אבני בזלת
לפני הכול.
אבל זה לא משנה דבר
כי קנינו לנו הר
שיכול להתמלא ולגדול
עד אין-קץ
בכל מה שלבנו חפץ.
28.08.09 |
|
|
"תתחתני איתי?"
פאוזה.
"פחח..."
"מה מצחיק??"
"סתם, דמיינתי
אותך לרגע
בטוקסידו,
ונראית כמו היפי
מזדקן..."
דיאלוגים בע"מ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.